D - DEVELOPMENT

בואו נדבר על ה-D של המודל. D מסמל את המלה Development – התפתחות. ליתר דיוק, מדובר על סולם ההתפתחות של מודל ה-DIR

התיאוריה של ד"ר סטנלי גרינספן, אבי מודל ה-DIR, כוללת תשע אבני דרך המתארים את התפתחות הילד ועל אבני דרך אלו מושתתות האינטראקציות הרגשיות של הילד. ישנן שש אבני דרך בסיסיות ושלוש אבני דרך מתקדמות, אשר רלוונטיות יותר למתבגרים ובוגרים.

התנסויות רגשיות שמתאימות לכל שלב ושלב עוזרות לפיתוח כישורים בתחום הקוגניטיבי, חברתי, רגשי, שפתי, מוטורי ותחושת העצמי. לאורך השלבים מיומנויות רגשיות, חברתיות, קוגניטיביות ותחושת העצמי הופכים למורכבים יותר. ששת השלבים הבסיסיים יוצרים סולם התפתחות, כאשר כל שלב מוסיף יכולות נוספות הנבנות על היכולות שנרכשו בשלבים הקודמים.

כל שלב מהווה נקודת מפנה חשובה בחיי הילד. במידה ויש לילד קשיים מסוימים חשוב להבין ולהגדיר קשיים אלו, על מנת לסייע לילד לעלות בסולם ההתפתחותי, שלב אחר שלב. ששת השלבים הבסיסיים הם:

1. ויסות עצמי ועניין בעולם - שלב זה כולל את יכולות הוויסות של הילד ואת מידת החקירה שלו את סביבתו. בשלב זה נבחן מה האופן בו הילד מתייחס לגירויים שמיעתיים או ויזואליים, מהי יכולתו לקשב משותף, מה רמת העניין והאפקט שהוא מציג, כיצד הוא מתייחס לאנשים והתייחסותו לחפצים דוממים ועד כמה הוא מתעניין בסביבה. מודעות לתחושות, עניין בעולם וויסות עצמי הם הבסיס לבניית כישורים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים בעתיד.

2. קרבה ואינטימיות - עד כמה הילד שואף להיות מעורב באינטראקציה חברתית ולהתייחס לאחר, מה מידת התלות שלו בסביבה, מה מעודד אצלו אינטימיות ומה מידת ההנאה שלו מהאחר. הילד מתעניין במטפליו, בהוריו, הוא מבודד אותם משאר העולם על מנת להעביר להם את המסר כי הם מיוחדים ביותר עבורו. ברגעים בהם הילד וההורים מחייכים זה לזה ומקיימים אינטראקציה הדדית ביניהם, הם ממשיכים לגלות את האינטימיות ביניהם ולהעמיק אינטימיות זו. יכולת זו של אינטימיות יוצרת בסיס ליחסים עתידיים. שליטה באבן דרך זו מגבירה כישורים מוטוריים, קוגניטיביים וכישורי שפה. הילד לומד לסרוק את סביבתו, למקד תשומת ליבו בהם ועוד.

3. תקשורת דו-כיוונית - בשלב זה הילד מסוגל לייצר מעגלי תקשורת, ליזום פעולות ולהיענות ליוזמות של אחרים: ניכרת מוכנות ללכת אחרי רעיונות שמוצעים על ידי מישהו אחר. כאשר נוצרת אינטימיות בין הורים לילדיהם, הילד מבין שהוא יכול להשפיע על ההורים שלו תוך תקשורת דו- כיוונית. הילד מביע רגש או כוונה והמטפל מגיב אליו. זו ראשיתה של תקשורת, פתיחה וסגירה של מעגלי תקשורת. למשל, ילד מביט בהוריו ומחכה לתגובה מהם, ההורים מגיבים במבט והילד מגיב בחיוך- כאן יש פתיחה וסגירה של מעגל תקשורת, כאשר מעגל כזה יכול להתחיל גם מיוזמה של ההורה ולא רק מיוזמתו של הילד. עם הזמן, הילד מבין שהוא יכול לגרום לתגובות לא רק בקרב הוריו אלא גם בקרב חפצים. הילד מתחיל להבין כי יש לו השפעה על העולם, יש לו יכולת בחירה לעשות דבר מה, הוא יכול ליזום פעולה כלשהי והוא מתחיל להבין כי פעולתו גוררת תוצאה מסוימת. שלב זה מאפשר לילד ללמוד על עצמו ועל העולם.

4. תקשורת מורכבת ופתרון בעיות משותף - בשלב זה נראה את יכולת הילד לפתור בעיות ביחד עם אדם אחר, כולל שימוש בג'סטות ובמשחק סימבולי פשוט. לאחר שילד רוכש שליטה במעגלים של תקשורת דו כיוונית, מספר המעגלים שילד יכול לפתוח ולסגור עולה. בעקבות כך נוצרת תקשורת מורכבת. הילד יוצר תגובה מורכבת ומתקשר בעזרת רעיונות מורכבים יותר. זה גורם לילד להיות יצירתי יותר ויש לו יותר אפשרויות להביע את עצמו. כעת לילד יש מגוון רחב של רגשות ואוצר מילים התנהגותי בעזרתו הוא יכול להביע רגשותיו. הילד מבין ש"אני" בנוי מדפוסי התנהגות מכוונת, הוא מתחיל להבין דפוסי התנהגות של אחרים, הוא מתחיל להבין מה מותר ומה אסור, הוא בונה דפוסי אופי, ציפיות ותחושה של "עצמי", דיאלוגים מתרחבים והמשמשים בסיס לדיבור ועוד.

5. שימוש בסמלים ויצירת רעיונות רגשיים - הילד מסוגל ליצור רעיונות בעת משחק, מתנסה במגוון רחב של כוונות, רגשות ומשאלות בעזרת המשחק והצעצועים. תוך כדי משחק מלא ברעיונות, הילד משתמש במילים ושפה, יוצר דיאלוגים, נותן שם לכוונות ורגשות, הילד לומד שסמלים מייצגים דברים מן המציאות - סמל מייצג רעיון, רגש או פעולה. ככל שהילד מתנסה בסמלים יותר ויותר דרך משחק סימבולי ובעזרת שפה, הוא רוכש מיומנות רבה יותר בשימוש במילים להבעת רעיונות. לבסוף, הוא מסוגל להוציא רעיונות לפועל ולהשתמש בהם בדרכים המתאימות לצרכיו.

6. חשיבה והגיון - הילד לומד לקשר את הרעיונות שרכש בשלב הקודם לכדי רצף הגיוני, למשחק סימבולי הגיוני יותר. בשלב זה הילד מביע טווח רחב של רגשות במשחק, ובאמצעות התנסויות שונות הוא לומד לזהות מה יוצר את העצמי. הילד יכול לנבא חלק מרגשותיו מראש, הוא מבין את עקרונות הזמן והמרחב באופן אישי ורגשי, הילד מקשר פעולות לרגשות. בנוסף, בשלב זה הילד מקשר רעיונות במובן של פתרון בעיות מילולי ומרחבי, הילד עונה על שאלות מורכבות, הוא מבטא דעות מופשטות בצורה הגיונית, משתמש יותר במילים ושפה וכדומה.

ילד עם התפתחות טיפוסית רוכש את שש אבני הדרך עד גיל 4-5, מה שמייצר את התשתית להמשך ההתפתחות. לילד על הרצף האוטיסטי או עם שונות התפתחותית אחרת תהליך זה יכול לקחת זמן רב יותר. השלבים המתקדמים (7-9) נרכשים בקצב משתנה בין אדם לאדם, בין אם הוא נוירוטיפיקלי או בעל שונות כלשהי.