על אוטיזם ואמונה

מה לא בסדר איתו?

זו תמצית הגישה המסורתית של אבחון וטיפול בתחום האוטיזם. אנשי מקצוע ותיקים רבים מתמקדים בחולשות של הילד – במה שהוא לא יכול לעשות.

מודל DIR, לעומת זאת, מונחה על ידי גישה המבוססת על חוזקות (Strengths-based approach). בראש ובראשונה אנו מנסים לזהות את הדברים שהילד יכול לעשות, גם אם דברים אלה נראים לא משמעותיים במיוחד. בפרופיל האישי של מטופל בשיטת DIR תוכלו למצוא הערות כגון: מסוגל לקשר עין חלקי, יכול לומר 5 מילים, מסוגל לשמור על מנח גוף אנכי לאורך זמן, מתמחה בדינוזאורים.

המיקוד בצדדים החזקים של הילד מאפשר לנו להשתמש בהם כמקפצה לבניית מערכת יחסים כנה ומשמעותית, מה שמאפשר בהמשך גם עבודה על האתגרים. כלומר, מודל DIR בשום אופן אינו מתעלם מהקשיים, אלא רואה את האדם כשלם – עם חוזקותיו וחולשותיו כאחד. על בסיס היכולות אנחנו שואפים להתפתחות של אישיות הרמונית, שתוכל לחיות חיים עצמאיים ומלאים עד כמה שניתן לאור המגבלות הקיימות, בלי לנסות להפוך את האוטיסט לאדם נוירוטיפיקלי (פעולה חסרת תועלת ואף מזיקה).

העבודה הטיפולית על בסיס החוזקות קשורה באופן הדוק לתחומי העניין של האוטיסטים. במקום לראות את תחומי העניין כלקות ("תחומי עניין צרים וחזרתיים"), הם המפתח שלנו לקשר!

זו הסיבה שעבודה על כישורים חברתיים הרבה יותר יעילה, כאשר היא מבוססת על תחומי עניין של האוטיסטים ועל עשייה (במקום שיחות). למשל, אפשר לפתח כישורים תקשורתיים בחוג רובוטיקה, אם אחת המשימות של המשתתפים היא להכין מצגת שתספר על תהליך העבודה שלהם.

גישת החוזקות גם כוללת בתוכה את מה שנקרא "הנחת הכשירות". אם אין באפשרותנו להגדיר את רמת התפקוד בתחום מסוים, נניח שהאדם כשיר ולא להיפך. אנו יוצאים מתוך הנחה שהאוטיסט הלא מילולי מבין את הנאמר, גם אם אינו מדבר. אנו מניחים שהילד מבין את המשימה, גם אם הוא מתקשה לבצע אותה, למשל, להניח קובייה על קובייה עקב קשיים מוטוריים. מאוד חשוב להעביר מסר זה באופן ישיר, ולומר: "אני יודעת שאתה מבין אותי, גם אם אתה לא עונה".

תאמינו בילדים שלכם. הם עוד יפתיעו אתכם ובגדול.