פרופיל תחושתי

אחד הדברים הראשונים והמשמעותיים בעבודה עם לקוח חדש הוא איפיון וניתוח הפרופיל הסנסורי של הילד. ה-I של מודל ה-DIR - הבדלים ייחודיים - מנחה אותנו להתאים את הסביבה הטיפולית ואת דרך הטיפול בצורה המיטבית למאפיינים התחושתיים הייחודיים של הילד.

האם הוא נרתע מרעשים או מאור חזק? האם היא מחפשת מגע עמוק או דווקא מגע קל ומדגדג? האם נמצא בתנועה מתמדת או נוטה לפאסיביות והתכנסות פנימה?

למה זה כל כך חשוב? מכיוון שאדם שעסוק בויסות חושי ומנסה להתמודד עם גירויים שמציפים אותו לא פנוי לתקשורת ולמשחק מהנה ומלמד. יותר מכך, הוא אפילו יכול להימנע מהאינטרקציה בסביבה שלא נעימה לו ומקשה עליו.

למשל, מטפל או הורה בעל קול חזק (או תדר גבוה), או כזה שמשתמש בבושם בעל ריח עוצמתי, יכולים בלי להתכוון לכך להפריע לטיפול.

איך נראה אדם מוצף מבחינה תחושתית? לרוב כשאנו מוצפים נשתדל להימנע מהגירויים המפריעים, ולפעמים לחסום את כל הגירויים האפשריים. ילד מוצף יכול לאטום את אוזניו עם ידיו, להסתכל הצידה או לעצום עיניים, להתמקד בפעילות חזרתית כדי להרגיע את עצמו (נדנוד, נפנופי ידיים, שפשוף של משטח ועוד), להמהם כדי לחסום רעשים וכך הלאה.

במצב כזה קודם כל נתמקד בוויסות, ורק לאחר שהושגה רמה מסוימת של רגיעה נתקדם לשלבים ההתפתחותיים הבאים (תקשורת דו-כיוונית, פתרון בעיות, חשיבה לוגית וכו'). על טכניקות וויסות - בהמשך.